הסרט הבא הגיע אלי בדיוור של פרוייקט אגורה (שווה ביקור למי שלא מכיר) ועוסק בהשלכות הבלתי נמנעות של תרבות הצריכה שלנו על הסביבה ובסופו של דבר על העתיד של כולנו.
הסרט לא קצר (21 דקות) אבל מועבר בצורה רהוטה, קלילה ועם תרגום לעברית.
מה אכפת לכם? כולה 21 דקות ודוגרי? באמת הגיע הזמן שנתחיל לעשות משהו בנידון (ולא- למחזר בקבוקי פלסטיק זה לא מספיק)
צפיה נעימה:
צער שאדם מרגיש לאחר שעשה מעשה רע, היתעוררות מצפונו של אדם.
"אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי." (תהלים טז ז)
[מתוך ויקימילון]
מעניין למה קשרו אבותינו את הכליות דווקא למצפון? אני מניח שמן הסתם עדיין לא ביצעו ניתוחי השתלת כליה בתקופה שהפסוק הנ"ל נכתב ועדיין יש בו משהו קולע למצב שבו אני נמצא היום- או.קיי, אני רץ קדימה, נחזור כמה צעדים ונחבר אתכם, חבריי הדמיוניים, למה שקורה: אני נמצא בעיצומו של תהליך תרומת כליה לקרוב משפחה, (סלחו לי שאני לא מנדב יותר פרטים) התהליך הוא ארוך למדי שכן בניגוד לתרומת כליה מן המת שבה מבצעים בדיקת התאמה שטחית בלבד (סוג דם, מצב הכליה וכאלה) בתרומת כליה מהחי עורכים סדרה ארוכה של בדיקות התאמה רפואיות, בדיקות פסיכיאטריות, שיחות עם עובדת סוציאלית וועדות מאשרות.
הסיבה העיקרית להבדל בתהליך נעוצה בתשובה לשאלה המיתולוגית: "למה כלב מלקק לעצמו את הביצים?" אשר התשובה עליה לקוראים שבילו את 20 השנים האחרונות במסע טראנס גלקטי היא כמובן- כי הוא יכול. כשיש תרומה מן החי אפשר לבדוק מראש את מידת ההתאמה, לצפות סיבוכים אפשריים, לצמצם סיכונים וכמובן להגדיל את סיכויי ההצלחה. סיבה נוספת היא הרצון לוודא שאף אחד לא מכריח אותי/ משלם לי/ מפעיל עלי מניפולציות כדי שאסכים לעבור את התהליך- שכן, על אף שיש מליון דרכים לעקוף אותו החוק היבש אומר (ובצדק רב לדעתי) שתרומת איבר מהחי מותרת רק ממניעים 'אלטרואיסטים'.
מזמן לא ראיתי פרסומת שהצחיקה אותי ככה, יחד עם זאת חשתי מעט אי נוחות למראה האלימות שבה...
קצת פחות מצחיקה וקצת יותר מזעזעת אבל עדיין...
רשומות
כל התגובות
